קרדיט ענק ל www.qsubs.org
איך מתחילים?
מורידים את התוכנה Subtitles Workshop (חינמית וחוקית).
לא מתרגמים עם Notepad. לא משנה כמה יעיל וקל זה נראה לכם, זה לא.
מתרגמים אך ורק בצמוד לווידאו! לעולם אין לתרגם רק לפי הכתוביות באנגלית!
פותחים את Subtitles Workshop, טוענים את הכתוביות באנגלית ואת הסרט ו… מתרגמים.
חלק מהמתרגמים משתמשים במצב תרגום (Ctrl+U).
מבנה כתוביות:
בכתובית אחת יהיו שורה או שתיים. לעולם לא יהיו כתוביות עם שלוש שורות.
שורה בודדת תכיל עד 32 תווים.
במידה וזה מתאפשר מבחינת מס' התווים בשורה, מומלץ לרדת שורה בסוף משפט או חצי משפט כדי להקל על רצף הקריאה של הצופה, גם אם ייווצרו שורות לא שוות. למשל, עדיף:
בוא, ג'וני,
כולנו מחכים לך בחדר האוכל.
מאשר:
בוא, ג'וני, כולנו מחכים
לך בחדר האוכל.
פיסוק:
יש להקפיד על פיסוק נכון ומדויק. נקודה בסוף משפט, פסיקים כשצריך וכו'.
טעות נפוצה היא לכתוב פסיק או נקודה בסוף כתובית גם אם המשפט לא נגמר וממשיך בכתובית הבאה. כתובית יכולה להסתיים בלי סימן פיסוק כלשהו אם המשפט ממשיך בכתובית הבאה.
שלוש נקודות…
כאשר משפט נקטע באמצע או שיש הפסקה בין שני חצאי משפט, יש להשתמש ב-… (ולא ב-"-" כמו הרבה כתוביות באנגלית). דוגמאות:
רק רציתי להגיד שלדעתי זה…
-סתום ת'פה!
אני חושב ש… אין לי מה להגיד.
(אם ההפסקה בין חצאי המשפט היא קצרה אז אפשר להסתפק בפסיק או אפילו לא להתייחס לזה).
מקף לציון החלפת דובר.
כאשר יש שני דוברים (ומעלה) בכתובית אחת, זה ייראה ככה:
היי, מה שלומך?
–בסדר, הכל מצוין.
איך קוראים לך?
–יוסי, ולך? –ראומה.
המקף (-) יופיע רק אצל הדובר השני ומעלה באותה כתובית. שימו לב שבדוגמא השנייה ראומה היא גם הדוברת הראשונה וגם השלישית.
באופן כללי, רצוי שלא יהיו שלושה דוברים בכתובית אחת, אלא במקרים שמדברים מהר מאוד ואין מספיק זמן לפצל לכתוביות.
בכתוביות המכילות שני דוברים, מומלץ שכל אחד מהם יקבל שורה משלו, גם אם זה ייצור שורות לא שוות. כלומר, עדיף:
שלום.
-היי, לא זיהיתי אותך! מה שלומך?
מאשר:
שלום. -היי, לא זיהיתי אותך!
מה שלומך?
בכתוביות אין להשתמש במקף כסימן פיסוק "רגיל", אלא רק לצורך:
*ציון דובר שני ומעלה (כפי שהסברתי כעת).
*סמיכות (על-טבעי, ראשי-תיבות, בית-ספר).
*שם (ג'יי-די, מרי-אליס).
*ראשי תיבות (די-אן-איי).
לא נשתמש במקף כסימן פיסוק, למשל במשפטים כמו הוא אמר לי – "בוא הנה", או אם תרצו – אין זו אגדה, אלא נשתמש בפסיק או בנקודותיים.
מרכאות (") – יש להשתמש במרכאות במקרים הבאים:
1. שם של מוסד או מקום מסחרי. דוגמאות:
למדתי בבית הספר "לינקולן".
עבדתי בחברת "דאנדר מיפלין".
במקרים של מקומות ומוסדות מפורסמים, או מקומות ששמם חוזר פעמים רבות בסרט או בסדרה, ניתן לוותר על המרכאות (לפי שיקול דעת המתרגם). דוגמאות:
נסענו לדיסנילנד.
אני עובדת באן-בי-סי.
שמות של מקומות (ערים ומדינות) לא יופיעו במרכאות, גם אם מדובר בכפר נידח שאף אחד לא מכיר.
אני גר במידלטאון, אלבמה ולא אני גר ב"מידלטאון", אלבמה.
2. שם של חברה או מותג. דוגמאות:
שתיתי חלב "תנובה" ושוקו "יטבתה".
גם כאן יש יוצאים מן הכלל, ואפשר לוותר במקרים של מוצרים מפורסמים כמו:
אכלתי במקדונלד'ס.
שתיתי קוקה קולה.
(לשיקול המתרגם)
3. ציטוט. הציטוט יבוא בין מרכאות ולפניו יבוא פסיק.
היא אמרה לי,
"תראה, החיים די יפים".
במקרה שהציטוט הוא ארוך ומתפרס על יותר מכתובית אחת, כל כתובית תתחיל עם מרכאות ורק האחרונה תסתיים במרכאות. כלומר:
ג'ון פתח את הספר והקריא בקול,
"בבקשה ממך, אישי הטוב,
<>
"ראה לי מזל מן המובחר.
<>
"ראה לי שאנשא בוקר אחד לשלושה מלכים
ואתאלמן משלושתם גם יחד.
<>
"ראה את הנולד שאלד אחרי חמישים
<>
"ושהיה זה ילד שאפילו הורדוס איש יהודה
יהגה לו יראת כבוד!"
4. שם של סרט, שיר, תכנית טלוויזיה או יצירה כלשהי.
תמיד יופיע במרכאות, לא משנה כמה מפורסמת היצירה. דוגמא:
ראיתי אתמול "כוכב נולד", חתולה שנזרקת במדרגות נשמעת יותר טוב מהם.
מספרים ואותיות באנגלית בכתוביות
לקורא הרבה יותר קל לקרוא טקסט רצוף והמספרים קצת קוטעים, גם אם לשבריר שנייה, את רצף הקריאה. בנוסף, מספרים לעיתים נוטים לשבש את התצוגה התקינה של הכתובית. לכן במקרים שהמספר כמילה יהיה נוח לקריאה, נכתוב אותו כמילה. למשל:
ארבעה אנשים, לא 4 אנשים.
ומצד שני, לא נסרבל את הצופה עם מפלצות כמו חמש מאות עשרים ושניים אנשים אלא נכתוב 522 אנשים. כלל האצבע הוא נורא פשוט – אם המספר הוא בן מילה אחת, נעדיף לכתוב בטקסט.
אם המספר הוא בן 4 ספרות ומעלה, חובה להשתמש בפסיק – 43,500 ולא 43500. הפסיק מסייע לקריאה מהירה של המספר, דבר הדרוש בכתוביות.
מסיבות טכניות הקשורות לעובדה שעברית נכתבת מימין לשמאל, מספר שייכתב בתחילת השורה, יוצג בתרגום בסופה (במקום "10 אנשים ראו אותי" יופיע "אנשים ראו אותי 10"). ניתן לסדר זאת כך:
בתחילת השורה (לפני המספר) יש להקיש על Ctrl+[. זה יוסיף תו בלתי נראה שהכיווניות שלו היא מימין לשמאל, וידאג שהשורה תיראה כפי שאנחנו רוצים. למעשה, זה בדיוק כמו לכתוב אות כלשהי בעברית לפני המספר, רק שאת התו הזה לא רואים.
ברוב הנגנים, שורות עם מספרים שייכתבו כך יוצגו נכון, אך יש נגנים שגם עם הטריק הנ"ל יציגו את השורה בצורה שגויה. לכן יש להשתדל שהמספר יהיה באמצע שורה, מוקף במילים (זה לא כלל ברזל, אך יש להשתדל).
אותיות באנגלית – מאותה סיבה של הפרעה לצופה וסיבוכים טכנים אפשריים כמו עם המספרים, אין להשתמש באותיות אנגליות בתרגום. במקום זה, כותבים את שם האות בעברית עם מקף בין אותיות. למשל – NBC תתורגם כ"אן-בי-סי".
פיסוק הפוך
שפת הקודש נכתבת כאמור מימין לשמאל, והפורמט בו אנחנו עובדים (SRT) תומך בכתיבה משמאל לימין. לכן יש לסדר את הפיסוק שיהיה הפוך. מה זה אומר? פיסוק שאמור להופיע בסוף השורה (כמו נקודה) יצטרך להיכתב בתחילתה, ופיסוק שאמור להופיע בתחילת השורה (כמו "-" לציון החלפת דובר) ייכתב בסופה.
לדוגמא, שורה שאמורה להיות מוצגת כך:
חמיד, אפשר לאפה?
-ודאי, עשרה שקלים.
צריכה להיכתב בקובץ כך:
?חמיד, אפשר לאפה
.ודאי, עשרה שקלים-
ה-"?" שאמור לסיים את השורה הראשונה עובר לתחילתה.
ה-"-" שאמור להתחיל את השורה השנייה עובר לסופה.
סימני פיסוק באמצע השורה נשארים כפי שהם, ולאפות עולות עשרה שקלים רק בסרטים.
זה אמנם נראה הפוך, אבל כשהצופה יפעיל את הסרט עם הכתוביות הוא יראה את זה כמו שצריך ועם סימני הפיסוק במקומם הנכון. גם התצוגה ב-Subtitles Workshop תראה איך הכתובית תיראה בנגנים של ה"קליינטים" שלכם.
ניתן לכתוב מראש הפוך (פחות מומלץ), ואפשר להפוך את הפיסוק אוטומטית ב-Subtitles Workshop, עם המקשים Ctrl+Shift+F (שורה אחר שורה או הכל יחד).
שימו לב שלפעמים ההיפוך האוטומטי לא מושלם. סימני פיסוק בצמוד למקף מתפקששים וכך גם סוגריים, כלומר:
מה הוא אמר?
-"שלום".
בהיפוך אוטומטי יהפוך ל:
?מה הוא אמר
."שלום-"
(בנגנים השורה השנייה תיראה לא טוב: "-שלום".)
סוגריים שיעברו היפוך אוטומטי יתחלפו ביניהם. (טקסט) לאחר היפוך אוטומטי יהפוך ל-)טקסט(.
רצוי לזכור את הדברים האלה ומלכתחילה לכתוב במקרים הספציפיים האלה הפוך, במקרים הנ"ל – לכתוב מראש "-שלום". ו-)טקסט(, ואז ההיפוך האוטומטי בסיום התרגום יסדר את זה כהלכה.
את ההגהה יש לבצע כשהפיסוק כבר במקומו ההפוך, כדי לוודא שאתם מתקנים ידנית את מעט סימני הפיסוק שהתפקששו (מה זה הגהה ומה עשיתם שזה מגיע לכם? בהמשך…)
מה לתרגם ומה לא?
אין להיצמד לכתוביות באנגלית באופן מוחלט. יש דברים שיופיעו בכתוביות באנגלית ואין צורך לתרגם אותם, ויש דברים שלא יופיעו בכתוביות וכן צריך לתרגם אותם.
1. טקסט שמופיע בווידאו ולא נאמר, כגון שלטים, יש לתרגם בצירוף מקף (-) לפני ואחרי הטקסט. לדוגמא:
– בית ספר –
– חלב "תנובה" –
– לאחר יומיים –
לרוב, דברים אלו לא יופיעו בכתוביות באנגלית ולכן יש להוסיף שורה במקום הרלוונטי.
שימו לב שלא חייב לתרגם כל דבר שמופיע בשלט. לדוגמא, כדי להראות לצופים שסצנה מסוימת מתרחשת בבנק, תופיע בסרט תמונה של דלת או שלט הבנק שעשויים לכלול, מלבד את שם הבנק, גם את שעות הפתיחה שלו, כנהוג בבתי עסק רבים. שעות הפתיחה אינן רלוונטיות לסרט ולעלילה והפואנטה בצילום השלט היא אך ורק כדי להראות לנו לאן לוקחים אותנו, ולכן אין צורך לתרגם גם את שעות הפתיחה. דוגמא נוספת היא לוחיות רישוי שכוללות גם את שם המדינה. אם יוצרי הסרט בחרו להתמקד בלוחית רישוי מסוימת עם כיתוב מסוים, אין צורך לתרגם גם את שם המדינה כי היא ממילא חלק מובנה מלוחית הרישוי ולא הפואנטה בצילום הזה.
2. קולות מוזרים כמו "אמממ", "הו", "אהה" וכאלה – אין לתרגם אלא אם הכרחי למשפט. ברוב המקרים זה לא הכרחי, אבל הנה דוגמא למצב שכן צריך להשאיר:
את שמנה, אה?
(אפשר גם להפוך את ה"אה" ל"מה", לשיקולכם)
ואם אני לא מבין?
לא משנה כמה האנגלית שלכם טובה, אי אפשר לתרגם משהו בהסתמך על האנגלית בלבד. לא כל דבר אפשר לתרגם באופן מילולי ולהעביר את המסר.
כאשר אתם נתקלים בשורות שנראות לכם לא מובנות או שאולי דורשות הבהרה מסוימת, פשוט חפשו את המושג. חיפוש טוב מתחיל בגוגל ולא באתר ספציפי, שכן גוגל בכל מקרה יציג את התוצאות הרלוונטיות ביותר, וזה כולל תוצאות מאתרים כמו Urban Dictionary, ויקיפדיה, מילונים רגילים וכו'.
ויקיפדיה
ויקיפדיה היא אחד הכלים החשובים ביותר עבור המתרגם. ויקיפדיה האנגלית מכילה ערכים אנציקלופדיים כמעט על כל דבר שניתן להעלות על הדעת, ומומלץ להשתמש בו כשאנחנו נתקלים בדברים שאיננו מכירים. האתר מספק לנו מידע אנציקלופדי ונוח לקריאה על מושא חיפושנו (זאת בניגוד לדפי אינטרנט אקראיים שלא תמיד יענו על מבוקשנו). אם קיים ערך בעברית לדבר שאותו אנו מחפשים, נמצא קישור אליו בעמודה השמאלית של הדף. שימו לב שאתם לא מסתמכים באופן מוחלט ועיוור על תרגום המונחים והשמות בוויקיפדיה העברית, אלא גם מפעילים שכל ישר. המילים "חמרמורת" או "חברת הזנק" אולי מתאימות לאנציקלופדיה, אבל אין ספק שבתרגום טוב יהיה כתוב "האנגאובר" ו"חברת סטארט אפ", כדברי פשוטי העם. בנוסף, שמות רבים מתורגמים\מתועתקים אצלם באופן לא נכון, כמו השחקנית סקרלט ג'והנסון ששם קרויה "יוהנסון", הגנגסטר אל קאפון שקרוי שם "קפונה", מובארק שקרוי שם "מובארכ" וכו'. בקיצור, להפעיל שיקול דעת ולא להסתמך באופן עיוור.
Urban Dictionary – מילון סלנג
מתרגמים רבים מתייחסים לאתר זה כאל מילון (שלא לומר תנ"ך) ועושים טעויות חמורות כתוצאה מכך. יש לזכור שזה לא מילון סטנדרטי אלא מילון שנכתב ע"י משתמשים, וככזה, העובדה שפירוש כלשהו כתוב שם לא הופכת אותו לנכון. לכן יש לשים לב ל-like ו-unlike שיש לצד הפירוש, ואם 100 אנשים לחצו על "down" ורק 10 על "up", סביר להניח שהפירוש לא נכון ואין להסתמך עליו. בנוסף, מעל הפירוש יש רשימה גדולה של מילים שחלקן קשורות או דומות למילה שחיפשנו וחלקן לא קשורות בכלל. אלו לא מילים נרדפות, אין לייחס אליהן חשיבות כלל ולהתייחס אך ורק לפירוש (אם הוא שווה משהו). שוב אדגיש – לפני החיפוש באורבן, חפשו בגוגל.
ביטויים
ביטויים רבים באנגלית מכילים מילים שמשתנות בהתאם לסיטואציה שבה משתמשים בביטוי. לדוגמא, "Bill rattled Emma's cage" (משמעות משפט זה הוא "ביל עיצבן את אמה").
את המילה "ביל" ניתן להחליף במילה "אני", "היא", "הוא" וכו', וכך גם את המילה "אמה". ולכן חיפוש של הביטוי בצורתו זו לא יביא אותנו אל הפירוש. כדי להגיע לפירוש, עלינו לפשט את הביטוי לצורתו הכללית ביותר, ולחפש (בגוגל, כמובן). במקרה הזה, הצורה הפשוטה של הביטוי תהיה "rattle cage" או "rattle someone's cage".
מילון אנגלי-עברי
אם בחרתם להתקין את תוכנת "בבילון", השתמשו בה במשנה זהירות. ישנן לא מעט טעויות וחוסר דיוק בגרסא העברית של המילון, ומומלץ מאוד שלא לסמוך באופן עיוור על הפירושים בעברית. כאשר אתם נתקלים במילה שלא שמעתם מעולם, הסתמכו יותר על הפירושים באנגלית שיש בבבילון (אנגלי-אנגלי) מאשר על הפירושים בעברית. מילון מומלץ יותר הוא מורפיקס.
נושא החיפוש והבדיקה הוא חלק קריטי מהתרגום, ובלעדיו לא ניתן להוציא תרגום טוב ולו לסדרה הקלה ביותר. אם אתם לא בטוחים שהבנתם את המשפט, אל תתרגמו "על עיוור" ותזרקו את הניחוש הכי טוב שלכם. חפשו.
גם אם יש לכם ספק קטנטן ונראה לכם שאתם די בטוחים במשמעות, אל תתעצלו לבדוק. כפי שאומרים – כשיש ספק, אין ספק. זה ימנע טעויות מביכות וגם יעשיר את אופקיכם.
כלל ברזל: אם אתם לא תבינו את המשפט, הקהל שלכם בטוח לא יבין אותו.
ניסוח:
לאחר שהבנתם את המשפט האנגלי אתם צריכים לנסחו בעברית. עליכם לנסח בצורה קצרה ככל האפשר את המשפט (מבלי להשמיט דבר כמובן).
כל משפט שאתם כותבים צריך להישמע אמין בשפה העברית. ביטויים וסלנגים באנגלית יש לתרגם לביטויים וסלנגים מקבילים (אם יש) בעברית ולא לתרגם כפי שהם.
דוגמא: Third time's a charm יתורגם כ"פעם שלישית גלידה" ולא כ"פעם שלישית קסומה".
דוגמא נוספת: John Hancock זה סלנג לחתימה. ג'ון הנקוק היה אחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית וחתימתו בעלת האותיות הגדולות בלטה במיוחד בהצהרת העצמאות של ארה"ב, וכך הפך שמו לשם נרדף ל"חתימה". אין זה אומר שעלינו לתרגם את המונח ל"דוד בן גוריון". אפשר להתאים אותו לביטוי מקביל בארץ – כמו "קשקוש" שפעמים רבות נאמר בהקשר של חתימה. אם לא עולה סלנג או ביטוי מקביל אז פשוט מתרגמים איך שזה, במקרה הזה – "חתימה".
צורות דיבור (figure of speech) אין לתרגם מילולית, כי לא כולן קיימות גם בעברית. למשל:
I could sure go for a pizza right about now יתורגם כ"בהחלט יתאים לי לאכול פיצה עכשיו" ולא כ"אני בהחלט יכול ללכת על פיצה כרגע".
lets go down to the factory יתורגם כ"בוא נלך למפעל" ולא "בוא נלך למטה, למפעל".
I bet she has a cigarette יתורגם כ"אני בטוח שיש לה סיגריה" ולא "אני מתערב שיש לה סיגריה".
I could use some holiday יתורגם כ"לא תזיק לי חופשה" ולא "אני יכול להשתמש בחופשה".
טעות נפוצה נוספת היא שימוש במילה "אני" או "אנחנו" בתחילת משפט פועל בעבר, שזה מיותר לחלוטין.
I saw a film יתורגם כ"ראיתי סרט" ולא "אני ראיתי סרט".
we just arrived יתורגם כ"בדיוק הגענו" ולא "אנחנו בדיוק הגענו".
רק אם יש דגש מסויים על זה שהדובר עשה פעולה מסויימת אז יש להשאיר את ה-אני\אנחנו. למשל:
מי נסע לשם?
-אני נסעתי לשם.
מישהו ראה "אבודים"?
-אנחנו ראינו "אבודים", אבל אף אחד לא הבין.
משלב לשוני
יש להתאים את גובה השפה אל המקור ואל הדובר. יש לא מעט מתרגמים שכל הדמויות שהם אי פעם יתרגמו ידברו בדיוק אותו הדבר, וזו טעות.
ילדים בני 12, חברי כנופייה או בורים כפריים לא ישתמשו במילים "היכן", "מדוע", "האם" או "מנין לך", וכך גם רובנו בחיי היום יום. אין סיבה להעניק להם שפה גבוהה יותר שלא לצורך.
ומאידך, אם אתם מתרגמים סרט שמתרחש בתקופות קדומות יותר (בין אם 50 שנה ובין אם 1,000 שנה), אל תתביישו להעלות את המשלב ולכתוב בשפה מליצית יותר (זה כיף).
השתדלו לא להפוך את התרגום ל"ישראלי מדי", ולהימנע ממילות סלנג ישראליות מדי כמו "סבבה" או "אשכרה" (על אף הדימיון למילה actually).
בסופו של דבר, המשפט שאתם כותבים צריך להישמע אמין מפי הדמות הדוברת.
"איכס, הם מקללים! אני אייפה את זה".
לא, אתה לא. יש נטייה מצערת להרבה מתרגמים, באינטרנט וב"ממסד" כאחד, לייפות (או "לכבס") את מה שנאמר. זו טעות.
כשדמות אומרת "we fucked" אין שום סיבה לייפות את זה ל"קיימנו יחסי מין", ויש לכתוב "הזדיינו". אל לנו להתבלבל בתפקידנו – אנחנו המתרגמים ולא התסריטאים. הרי התסריטאי יכול היה לכתוב "we had sex" אך הוא בחר שלא לעשות כך. אין זו זכותנו לשנות את הטקסט רק כי זה נראה לנו יפה יותר. עלינו להיצמד למקור ולרוח הדברים המקורית ככל האפשר. זה עובד גם בכיוון השני – למשל, אם אמרו penis אין סיבה לכתוב "זין" ויש להסתפק ב"איבר מין".
גם בסלנגים וקללות יש לבחור את המילה המתאימה. כדוגמא ניקח את המילה "faggot", שזה כינוי גנאי להומוסקסואלים. עם כל הרצון הטוב כלפי הקהילה, לתרגם מילה זו כ"הומו" היא טעות לכל דבר, והתרגום הנכון יהיה "מתרומם". זה לא הופך אותנו להומופובים, אלא למתרגמים טובים.
לוקליזציה
חלק מהנתונים הכמותיים יש להעביר למדדים בהם משתמשים בישראל. כך מיילים יומרו לקילומטרים, אינצ'ים יומרו לס"מ, פאונדים יומרו לקילוגרמים, גלונים יהפכו לליטרים וכו'.
ההמרה תתבצע מדויק ככל האפשר מבלי לפגום באמינות ורוח הטקסט. מה זה אומר? מספר עגול ויפה במדד זר תמיד ייצא שבור ועשרוני בהמרה, לכן רמת הדיוק תלויה ברמת הדיוק במקור. אם המספר שנאמר במקור הוא כללי וזרוק, לא נתרגם למספר עשרוני ומדויק אלא ניתן את המספר הכללי הזרוק הכי קרוב. אם במקור ידייקו, נדייק גם אנחנו. כך למשל, מישהי שאומרת שהיא שוקלת 112 פאונד, בעברית היא תשקול 51 קילו. ולעומת זאת, אם מישהו צריך לטוס 8,000 מייל כדי להגיע ליעדו, בעברית הוא לא יטוס 12,874 ק"מ אלא 13,000 ק"מ.
כסף נשאר כפי שהוא, דולר נשאר דולר ולא הופך לשקל.
הסברים בגוף התרגום:
יש נטייה של הרבה מתרגמים לנסות להסביר ולפרש כל דבר, גם על חשבון אמינות הטקסט וכוונת המשורר. יש שורות שמראש לא נועדו להבנה של הקהל הרחב ומכילות מושגים טכניים הזויים, שפות זרות וכו'. התרגום הוא למעשה כלי שבעזרתו הצופה הישראלי יקבל בדיוק את אותו המידע כמו הצופה האמריקאי, והוא לא צריך להכיל הסברים נוספים. אם ישנם דברים שאמריקאי ממוצע יידע בעוד שישראלי כנראה לא ידע, אז ורק אז יש לשקול להוסיף הסבר. כאשר נתקלים במושגים שנשמעים לא מספיק ברור, יש לחשוב – "האם אמריקאי יבין מה זה אומר?". אם התשובה היא לא, יש להשאיר את המשפט עמום. לדוגמא:
כאשר מישהי אומרת שהיא מכינה מאכל הונגרי אתני בשם טוטה טויאש ("toltott tojas"), אין לתרגם את זה כ"ביצים ממולאות" אלא להשאיר "טוטה טויאש". הרי מרבית האמריקאים לא יודעים ש"טוטה טויאש" זה ביצים ממולאות, ולכן אין סיבה לבאר את זה.
כאשר מדוברות שפות שאינן אנגלית ללא כתוביות באנגלית על המסך – אין לתרגם אותן! אם כותבי 'אבודים' החליטו שמיכאיל יגיד כמה מילים ברוסית מבלי להוסיף כתוביות באנגלית – גם בעברית לא יהיו כתוביות. הרי אמריקאי מן היישוב לא מבין מה הוא מקשקש, אז למה שישראלי ידע? כאשר מילים זרות ומוכרות משולבות במשפט רגיל מאנגלית (למשל – מרסי, ווי, אולה, סניור, גרסיאס וכו'), אם מתאפשר מומלץ לשלב את המילים בתעתוק לעברית, למשל: "ראיתי שהוצאת את הזבל. מרסי".
משפטים קצת פחות מובנים זה חלק טבעי מהיצירה ואין צורך "להאכיל את הצופים בכפית". בחירתם של כותבי הסדרה היא שלהם, ושלהם בלבד. אם הם בחרו שכמה משפטים ידוברו בשפה שרוב הקהל לא יודע או להשתמש במושג שרוב הקהל לא מכיר – זו זכותם הבלעדית ואין לנו זכות לערער על בחירתם. כל הסבר מיותר למעשה פוגם ביצירה כפי שהיוצרים מסרו אותה. ולכן, כאמור, ההסברים המומלצים היחידים הם כאלה המגשרים על פער התרבויות בינינו לבין הצופה האמריקאי.
יחד עם זאת, יש גם לזכור שבכל זאת מדובר בסדרות וסרטים זרים, ולפעמים אי אפשר להסביר לצופה הישראלי כל דבר שנאמר, גם אם האמריקאי הממוצע כן יבין. תרגום שיסביר כל דבר ודבר יהיה מסורבל מאוד, ולכן אם מדובר בסרט או סדרה שנוהגים לאזכר דברים אמריקאיים בכמויות מסחריות – יש להשתדל להמעיט ככל הניתן בהסברים, מתוך הבנה שזאת בכל זאת יצירה לא ישראלית.
ההסבר – כיצד?
כשכן בוחרים להוסיף הסבר, רצוי להימנע מסוגריים אלא לנסות לשלב את ההסבר במשפט עצמו. דוגמא:
המשפט באנגלית – "Geithner said on TV not to worry"
אם אינכם מעודכנים באקטואליה האמריקאית, עליכם לחפש מיהו גייטנר. במהרה תגלו שהוא שר האוצר האמריקאי. אם החלטתם שזה מידע שחשוב להסביר, המשפט בתרגום יהיה:
שר האוצר גייטנר אמר בטלוויזיה שלא לדאוג.
ולא גייטנר (שר האוצר) אמר בטלוויזיה שלא לדאוג.
הגהה ובקרת איכות
תרגום הוא קובץ בן אלפי מילים. המורכבות הרבה של המלאכה, הכוללת הבנה מאנגלית וניסוח תקין ומתאים בעברית, הופכת את התרגום למועד לטעויות הרבה יותר מתוצרים אחרים (שגם להם עושים בקרת איכות). ועל כן, בקרת האיכות לתרגום היא חובה, ויש לבצע אותה לפני השחרור לרשת או ההעברה לשותף השני (או אם אתם נבחנים לצוות, אז לפני ההעברה לבוחן).
1. הגהה: צפייה נוספת בתוכן המתורגם יחד עם התרגום, תוך כדי תיקון הדברים שעולים תוך כדי הצפייה. זו יכולה להיות טעות הקלדה, שורה שלא מסונכרנת היטב, טעות הבנה, פספוס שורה וכל דבר שאתם מעלים על הדעת. לרוב, בהגהה תמצאו את כל הנ"ל.
הגהה של מתרגם אחר משמעותה שהמתרגם השני עובר על התרגום שלכם, ומתקן את מה שצריך. בתרגומים משותפים, המתרגמים לרוב עושים הגהה זה לזה.
2. הגהה יבשה: בנוסף (ולא במקום!) להגהה הנ"ל, מומלץ לבצע גם "הגהה יבשה", כלומר קריאת הטקסט ללא הווידאו. ההגהה היבשה מעניקה לנו אפשרות להסתכל על הטקסט ללא המקור האנגלי, ולוודא שהתרגום שלנו נשמע הגיוני גם בלעדיו. הגהה יבשה היא הזדמנות מצוינת לאתר את הניסוחים הבעייתיים ואת האנגלוזים (תרגום מילולי מדי) שלא נשמעים טוב בעברית שפספסנו בהגהה הרגילה. כמובן שזהו עוד שלב של בקרת איכות שבו אנו יכולים למצוא טעויות מכל הסוגים והצבעים.
לאחר מכן, ישנם עוד שני שלבים טכניים וקצרים, שכמו הנ"ל, מסייעים בהפחתת כמות השגיאות:
3. בדיקת איות ב-Word: פתחו את קובץ ה-SRT בכתבן, העתיקו אותו כפי שהוא לתוך הוורד והריצו את בודק השגיאות. את התיקונים עשו בתוך ה-Subtitles Workshop, לא בוורד או בכתבן.
4. בדיקת טעויות ב-Subtitles Workshop: לחיצה על Ctrl+i תציג בפניכם את הטעויות הקיימות בקובץ התרגום שלכם. כלי זה מוצא שורות חופפות (מבחינת זמנים), רווחים מיותרים, שורות קצרות מדי (מתחת לשנייה) ועוד. ברוב המקרים מומלץ לא לתת לכלי לתקן בעצמו את הטעויות, אלא להיעזר בו רק לאיתור הטעויות ולתקנן ידנית. שימו לב שיש דברים נורמטיביים לחלוטין שהכלי מזהה כשגיאה, כגון טקסט נטוי.
שלב בקרת האיכות אמנם קצר וקל יותר, אך חשיבותו גדולה, והוא הופך תרגום טוב למעולה. כאמור, תרגום הוא יצירה המורכבת מאלפי מילים, והסיכוי לטעויות ושגיאות הוא 100%. ככל שמקפידים יותר על שלב בקרת האיכות ומבצעים כל שלב ושלב בתשומת לב וביעילות, יותר ויותר טעויות ייחסכו מהתרגום הסופי. ההבדל בין תרגום בינוני לתרגום טוב ובין תרגום טוב לתרגום מעולה הוא כמות הטעויות, וטיבו של תרגום נמדד על פי כך.
